19 / 162
מאמר דעה
ב
ישראל כיום, רק כעשירית מהרשויות
המקומיות נחשבות כ"עיריות איתנות"
עם ניהול פיננסי יעיל ותקין. אצל
הרוב המכריע, שמצבו הפיננסי לוקה בחסר, חלק
מהרשויות נדרשות ל"חשב מלווה", ואחרות מנוהלות
בידי "ועדה ממונה" כתחליף לנבחרי הציבור.
הסיבות לכך עשויות להיות רבות אך המסקנה פשוטה:
חולשה של רשות מקרינה לתושביה, ובהיעדר פתרון
מתאים שיעודד הקמת מיזמים ופיתוח תשתיות
ביישובים החלשים כלכלית, הפערים בין הרשויות
המקומיות יתעצמו וכך גם הפערים בין האזרחים
בחברה הישראלית.
אחת הדרכים לסיוע לרשויות היא הקמת פרויקטים
ציבוריים ברשויות המקומיות בשיתוף המגזר הפרטי
.)PPP – Public Private Partnership
(פרויקטים מסוג
פרויקטים אלו יעניקו לרשויות מידת עצמאות פיננסית
לפיתוח והקמת תשתיות עירוניות מגוונות, שישפרו
את רווחת תושביהן, את מצבן הפיננסי של הרשויות,
ויקטינו פערים בין תושבי הערים השונות.
על חשיבות ההשקעה של שלטון מרכזי בהקמה
ובפיתוח תשתיות לחוסן המדינה אין מחלוקת. נגידת
בנק ישראל מציינת ברבים מנאומיה את חשיבות
ההשקעה בתשתיות לחוסן הכלכלי ולמיצוי פוטנציאל
הצמיחה של מדינת ישראל. מאמרים רבים גם נכתבו
על יתרונות שיטת הקמתם של פרויקטים ציבוריים
,PFI-
בשיתוף המגזר הפרטי, לרוב בהסדר המוכר כ
ודומיהם.
BOT
כמה מהפרויקטים הלאומיים המצליחים בישראל של
שני העשורים האחרונים הוקמו בשיטה זו. בין היתר
ניתן לציין את כביש "חוצה ישראל", הרכבת הקלה
בירושלים, עיר הבה"דים בנגב, ומתקני ההתפלה
ותחנות הכוח. אלה הצליחו לא רק להניב רווחים
ליזמים ולמדינה, אלא גם "קיצרו" מרחקי נסיעה
למרכזי הערים הגדולות, הרחיבו ישובים, סייעו
בהתמודדות עם בעיית המחסור במים, והפכו חברות
ישראליות למומחיות בינלאומיות בתחומי ההתפלה
והאנרגיות המתחדשות. כפועל יוצא, אותם פרויקטים
אף הגדילו את היצע המשרות הפנויות לישראלים.
בפרויקטים רבים מדינת ישראל הסתמכה על מודל
Project( "
כלכלי הידוע כמודל "מימון פרויקטים
). מודל זה אפשרי כשהכנסות הפרויקט לאורך
Finance
חייו (מכל המקורות, לרבות תמיכה ממשלתית) עולות
על עלויות הקמתו ותפעולו.
לפי המודל, התכנון, ההקמה והתפעול של כל פרויקט
), באופן
SPC(
מתנהלים במסגרת חברה ייעודית
שמאפשר לנתק בין הפרויקט, החבות שלו ותוצריו -
לבין פעילויות ונכסים אחרים של היזמים.
ביצוע הפרויקט פחות תלוי בהתנהלות היזמים או
באפשרות שיקלעו לקשיים כלכליים, וניתן להעריך
טוב יותר את שוויו, סיכוניו, וכדאיותו של הפרויקט.
בעקבות הצלחת השיטה בישראל, גופים ציבוריים
למיזמים נוספים,
PPP-
ומוסדות אימצו את שיטת ה
מתוך רצון לשמור על תקציבים, להבטיח את קיום
הפרויקט, ומתוך הבנה שלחברות מהמגזר הפרטי
יש את המומחיות, המקצועית והאיתנות הפיננסית
להקים ולנהל פרויקטים מסוימים בצורה מקצועית
יותר תוך חיסכון בעלויות.
PPP-
ברשויות המקומיות ניתן לנצל את שיטת ה
ומודל "מימון פרויקטים" למגוון רחב של מיזמים,
גם אם אינם מיזמים "לאומיים". רשויות יכולות, בין
היתר, להקים כיתות לימוד, מרכזי תרבות ופנאי, וגנים
ציבוריים, וכן לשפר תשתיות כבישים, מים וביוב,
ולהציע חניונים ושירותי השכרת אופניים. אפשר
אפילו לספק שירותי חינוך בבתי ספר ציבוריים, וכך
לשפר את רמת ההדרכה ביישובים שקיימת בעיה
בתחום.
ברמה המוניציפאלית נועד
PPP-
השימוש בשיטת ה
בראש ובראשונה לקיום השירותים הבסיסיים המצופים
מרשות, אך היא אמצעי יעיל להעניק לתושבים יותר
מן המצופה: חינוך יותר טוב, יותר פעילויות העשרה,
איכות סביבה משופרת, ועוד.
בייזום פרויקטים
Project Finance-
השימוש ב
ציבוריים בשיתוף המגזר הפרטי ברשויות המקומיות
מצליח לנתק בין איתנות פיננסית ואישורי תקציב של
הרשות המקומית לבין רצונה לספק לתושביה תשתיות
ושירותים חיוניים.
כשרשות נמצאת בגירעון, סביר להניח שמנהליה
יעדיפו להפנות תקציבים להוצאות שוטפות ולמיזמים
פשוטים שיפיקו תועלת בטווח הקצר, לעומת מיזמים
חשובים אך שמכבידים על התקציב ונעדרי תועלת
מיידית.
ברמה המקומית מאפשרת לשפר את
PPP-
שיטת ה
רווחתם ואיכות חייהם של התושבים מבלי להכביד
משמעותית על התקציב או להגדיל את הגירעון,
וכך להקל על אישור הפרויקטים אצל הממונים על
הרשויות. מן העבר השני, יזמים פרטיים ומממנים
נכונים לבצע ולממן פרויקטים "טובים" גם עבור
רשויות מקומיות חדלות פירעון, היות וניתן להגן על
הכנסתם מהמיזם.
בסופו של יום, לרשות מקומית יתרון יחסי על
הממשלה בבחינת הצורך ובתכנון ארוך טווח של
פרויקטים ברמה המוניציפאלית, מאחר ותכנון
פרויקטים על ידי הממשלה מושפע משיקולי תקציב
השנה החולפת ומתוכניות עבודה קיימות ברמה
הלאומית, ולא המקומית.
לסיכום, הובלת פרויקטים ציבוריים ברשויות
המקומיות בשיתוף המגזר הפרטי-עסקי בתחומי
התשתיות והשירותים מהווה הזדמנות לשפר את
איכות החיים של כלל תושבי ישראל, להגדיל את
היצע התעסוקה המקומי, ולשפר את מצבן הפיננסי
של רשויות.
ביצוע פרויקטים אלה באופן שמנתק בין איכות
פרויקט והכנסותיו לבין איתנותה הכלכלית של רשות
או תלותה בשלטון המרכזי מהווה הזדמנות לצמיחה
ולצמצום הפער הכלכלי והחברתי, וכן להעצמת
השוויון החברתי.
ראוי שהשלטון המקומי ילמד וינצל את הידע שנצבר
במשרדי הממשלה השונים (ומשרד החשב הכללי
בפרט) על הדרך שבה בוחרים פרויקטים מתאימים
והאופן שבו מקימים אותם.
הינו מייסד משרד עורכי הדין
עו"ד אילן שרקון
•
שרקון, בן-עמי, אשר ושות' ועומד בראש וועדת
תשתיות ואנרגיה של לשכת עורכי הדין.
משמש כראש תחום תשתיות
עו"ד עדי בית-נר
•
ומימון פרויקטים במשרד עורכי הדין שרקון, בן-עמי,
אשר ושות'.
פרויקטים ציבוריים בשיתוף המגזר הפרטי ברשויות
מקומיות בישראל - אמצעי להגברת השוויון החברתי
מאת: עו"ד אילן שרקון ועו"ד עדי בית-נר
עו"ד אילן שרקון, מייסד המשרד, שרקון, בן-עמי, אשר ושות'. עו"ד עדי בית-נר, ראש תחום תשתיות ומימון פרויקטים במשרד
עדי בית-נר
אילן שרקון
19
DUN’S
100
ענף הבניה והנדל”ן -
|
2016
מאמרי דעה