13 / 74
שינתה סטטוס – סיפורה של תעשיית החדשנות
2016 -
הישראלית ב
מאת אבי חסון – יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה
ש
המשיכה את המגמה החיובית
2016
נת
של השנים האחרונות בתעשיית
ההייטק. גם בשנה זו ראינו פעילות
יזמית וכלכלית חזקה באקוסיסטם של החדשנות
הישראלית. במקביל התחדדו ההזדמנויות מחד
והאתגרים מאידך המלמדים על הצומת הקריטי בו
שרוי ההייטק הישראלי.
מגמה חיובית בולטת של השנים האחרונות היא
התחזקות חברות ישראליות הצומחות במהירות.
חברות אלה שואפות להוביל את השוק בהן הן
פועלות ומעדיפות "לשחק על כל הקופה" על פני
למכור את החברה ולהמשיך למיזם הבא.
פעילות זאת מעידה על בגרות ובשלות של
התעשייה: היזמים מנוסים יותר, הקישוריות לעולם
טובה יותר והמשקיעים ערוכים יותר מבעבר לבצע
השקעות המשך בשלבים מאוחרים.
ואכן, מגמה זו באה לידי ביטוי גם בנתונים – לפי
4.8(
נרשם שיא חדש בגיוסי החברות
2016-
, ב
IVC
4.4
מיליארד דולר לעומת השיא הקודם שעמד על
7.2
) וגם בגודל העסקה הממוצע שעמד על
2015-
ב
מעל הממוצע החמש
19%(
מיליון דולר לסיבוב
שנתי).
זאת בזמן שרמת האקזיטים ירדה לעומת השנה
PWC -
ו
IVC
מיליארד דולר לפי
3.5 -
ו
5.6(
הקודמת
), סנונית שמבשרת אולי
Playtika
בהתאמה – ללא
על שינוי כיוון לטובת צמיחת חברות בישראל.
עם זאת, אל לנו להתעלם גם מסימני האזהרה
והמכשולים המונעים מהתעשייה לפרוץ את תקרת
הזכוכית. בראש ובראשונה, מתגברת בעיית
המחסור בכח האדם המיומן.
בשני העשורים האחרונים ההייטק הישראלי בנה
חדשנות מוביל
HUB-
ביציבות את המוניטין שלו כ
אשר הביא את חברות הטכנולוגיה המובילות
בעולם לפתוח בישראל מרכזי חדשנות.
ביחד איתן, חברות רבות שהוקמו בישראל והפכו
למובילות בתחומן הגבירו את הדרישה למהנדסים
ומתכנתים שמסוגלים להתמודד עם האתגרים
הטכנולוגיים המתקדמים ביותר. נוסיף למשוואה
חברות הזנק שנפתחות
1,000-
עוד יותר מ
בכל שנה ונקבל עודף ביקוש גדול ביחס להיצע
המהנדסים בישראל. אנו מעריכים כי הפער הנוכחי
בתעשייה עומד על מספר אלפים של מהנדסים
ומספר זה גדל בהתמדה.
מצב זה מהווה חסם מרכזי וחמור לצמיחת
התעשייה הן בשל המחסור בעובדים והן בשל
העלויות ההולכות וגדלות של העסקת מהנדס
בישראל – עלייה הפוגעת ביכולתה של התעשייה
הישראלית להתחרות בזירה הגלובלית.
פגיעה זו בתחרותיות היא בעייתית במיוחד על
רקע העלייה בהשקעות בחדשנות בשווקים רבים.
מדינות רבות כבר השכילו להבין - את מה שהמשק
הישראלי הבין לפני מספר עשורים - כי חדשנות
היא המנוע האפקטיבי ביותר לצמיחה בת קיימא.
ואם בעבר המתחרים למשק הישראלי בתחום זה
היו בעיקר המשקים המפותחים באירופה ובצפון
אמריקה, הרי שכיום אנחנו עדים להתעוררות
מרשימה בעולמות החדשנות גם בכלכלות
מתפתחות. חשוב לציין עם זאת שהגברת פעילות
החדשנות בשווקים אלה אינה רק איום כי אם גם
הזדמנות.
זאת בתנאי שנדע ליצור גשרים ושיתופי פעולה
איכותיים בין התעשייה הישראלית לתעשייה
המתעוררת בשווקים אלה.
לשם התמודדות עם סוגיות אלו ואחרות עמלנו
בשנים האחרונות על הקמתה של רשות החדשנות.
זאת, מתוך היכרות מעמיקה ועבודה משותפת
רבת שנים עם תעשיית החדשנות, וההבנה שלא
ניתן לספק מענה הולם לאתגרים הניצבים בפניה
במבנה המסורתי של לשכת המדען הראשי. בשנה
האחרונה - מאמצינו נשאו פירות.
בעקבות חקיקת התיקון לחוק המו"פ, רשות
החדשנות הוקמה, עברה למשכנה הזמני בקריית
שדה התעופה ואף גייסה לאחרונה מנכ"ל חדש.
כבר בימים אלה נרקמים ברשות החדשנות
תהליכים ופתרונות חדשניים לסוגיות הבוערות.
ביניהן גיבוש פעילות רחבה בתחום ההון האנושי
שתכלול תכניות לריבוי ולשידורג ההכשרות
המקצועיות בתחום ההייטק ולשילוב מוגבר של
אוכלוסיות לא משתתפות; השקת תכנית חדשה
בשם מעבדות לחדשנות אשר תספק תשתית פיזית
ומחקרית לחברות הזנק; גיבוש תכנית, בשיתוף
משרד האוצר, למתן ערבויות לבנקים בגין הלוואות
לחברות טכנולוגיה בשלבי הצמיחה.
כמו כל שינוי בסדר גודל כזה, גם בתהליך המעבר
לרשות אנו חווים חבלי לידה לא פשוטים.
לכן אני מנצל במה זו בכדי לבקש מלקוחותינו –
תעשיית החדשנות הישראלית - סבלנות ואורך
רוח. אני סמוך ובטוח שתוך מספר חודשים קטן
פעילות הרשות החדשה תתייצב והשירות שיינתן
לתעשייה ולמשק הישראלי כולו יהיה טוב, יעיל
ומוכוון מטרה הרבה יותר.
2017
אני מאחל לכל שותפינו בתעשייה ששנת
תהיה שנה פורה, שתמשיך את מגמת הצמיחה
ושבעבודה משותפת, אנחנו ברשות החדשנות,
נצליח להיות גורם משמעותי ככל הניתן
בהצלחתכם– שהיא הצלחתנו.
על החתום,
אבי חסון
צילום: אמנון האס
13
DUN’S
100
ענף ההייטק והטכנולוגיה -
|
2016/17