4 / 74
דורון כהן
יו"ר ומנכ"ל דן אנד ברדסטריט ישראל
, היא שנה נוספת בתהליך הבגרות שעוברת
2016
שנת
תעשיית ההייטק הישראלית. התעשייה מצמיחה יותר
חברות ותיקות עם אסטרטגיות עסקיות ארוכות טווח,
אשר מתחילות לתפוס נתח משמעותי בעוגת הרכישות
של חברות סטארט אפ ישראליות.
חברות הייטק, מתוכן
6,650-
כיום, מנתונים אשר אספנו, פועלות בישראל כ
מסך חברות ההייטק) הן חברות סטארט אפ בשלבים שונים
71.5%-
(כ
4,750-
כ
מסך חברות הסטארט-
77%-
חברות סטארט אפ (כ
3,650-
על פני מחזור ההון. כ
אפ), גייסו לפחות פעם אחת הון ממקור חיצוני, כגון מימון ממשלתי, אנג'לים
וקרנות הון סיכון.
התברכה בסבבי גיוס פרטיים גדולים, של עשרות מיליוני דולרים
2016
שנת
כל אחד, בחברות צומחות המייצרות עסקים משמעותיים, מקומות עבודה ואינן
נמכרות בעודן צעירות. אנחנו רואים מספר גדול מאוד של יזמים סדרתיים בשוק,
יותר מרבע מיזמי הסטארט אפים הפעילים היום הם יזמים סדרתיים והתרומה
לתעשייה היא אדירה – הניסיון שצברו הינו מהותי להתפתחות התעשייה כיוון
שמאפשר סיכויי שרידות גבוהים יותר, היקפי גיוס גדולים יותר ובניית חברות
לטווח ארוך יותר. ניתן לומר, כי אנחנו בהחלט רואים את התוצאות – ישנה מגמת
חברות בתעשייה
385 ,
גידול בכמות חברות ההייטק הישראליות הבוגרות. כיום
מסך חברות ההייטק),
6%-
עובדים (כ
100-
הן חברות גדולות המעסיקות למעלה מ
בשש השנים האחרונות. אנחנו רואים תופעה נוספת
29%-
מדובר בעלייה של כ
. זאת,
Bootstrapped-
שמלמדת על בגרות התעשייה, והיא התארכות תקופת ה
למרות זמינות גבוהה יחסית של הון לגיוס. מצב זה, מחייב את היזמים לנהל את
חברת הסטארט אפ בתחילת דרכה, במבנה הוצאות רזה, וללא שריפת מזומנים
עודפת. אחד הדברים המדהימים בתעשיית ההייטק הישראלית הוא היכולת לזהות
ולהוביל רעיונות בתחומים צומחים. דוגמא אחת, היא תעשיית הפינטק המקומית,
אשר מובילה בעולם (פר קפיטה) בהיקפי הגיוס עם כחצי מיליארד דולר בשנה,
בשנתיים האחרונות. תחום נוסף שהגיע להיקפי גיוס גבוהים הוא תעשיית הסייבר,
. מגמה זו, משאירה אותנו
2016
עם היקף גיוס כולל של כחצי מיליארד דולר בשנת
רלוונטיים ושומרת על המעמד של התעשייה המקומית ברחבי העולם.
אתגר המחסור בהון אנושי, מוסיף להיות משמעותי בתעשייה צומחת וניתן לומר
שהוא מהווה חסם גדול ביותר להתפתחות התעשייה. מספר המשרות הפתוחות
בקרב עובדי ההייטק צמח — ועמו גם השכר. זאת, בעיקר עבור אלה העוסקים
). אף על פי כן, אנו רואים שהביקוש
IT(
בפיתוח תוכנה- צד שרת ובטכנולוגיות מידע
להון אנושי מגיע בעיקר "מלמטה", כלומר מחברות סטארט אפ וחברות צומחות.
זאת, בעוד שהחברות הבוגרות מתייעלות בכוח אדם בשנים האחרונות, עם גלי
, אינטל, סיסקו, ופריסקייל
HPE
פיטורים גדולים, כמו החברות הרב־לאומיות
סמיקונדקטורס, וחברות ישראליות גדולות כמו נייס וורינט.
עלינו להמשיך ולפתור את חסמי הצמיחה של תעשיית ההייטק הישראלית ולפעול
תומך, על מנת לאפשר לה להמשיך ולצמוח.
Ecosystem
לקידום
, אנו ממשיכים לספק שער לעולם ההייטק הישראלי, באמצעות
2017
לקראת
" ייחודית זו, המעניקה מבט על הנעשה בענף ובנוסף
DUN'S 100"
מהדורת
לדירוגים השונים, אף משלבת סקירות, תחזיות, כתבות ומאמרי דיעה, לצד הצגת
פרופילי החברות המובילות בתעשייה וכן פרופילי חברות סטארט-אפ.
אנו מצפים להמשך שגשוגו של ענף ההייטק בישראל, המהווה אחד ממנועי הצמיחה
החשובים והמרכזיים של המשק הישראלי.
בברכה,
דורון כהן
יו"ר ומנכ"ל
דן אנד ברדסטריט ישראל
איתן מדמון
מנכ"ל גלובס
אתגר גדול, רב-ממדים והשלכות עומד בפני בני האנוש.
מערך שלם של מפתחי טכנולוגיה, עמל, פועל ויוצר
כלים, שירותים ומהלכים שעומדים לשנות את אופן
החיים כפי שכולנו מכירים היום.
קצב השינויים הוא בלתי נתפס, והדמיון הופך למציאות במהירות מסחררת. כל
סרטי המדע הבדיוני של שנות השבעים ועד תחילת שנות התשעים, הפכו כבר
למציאות בחיי היומיום שלנו. הילדים של רובנו כבר חיים ונושמים עולם אחר
לחלוטין מזה שהכרנו. והכי מדהים, שקצב השינוי גדל ומתעצם משנה לשנה.
האם העולם הולך באמת ליצור, באמצעות בני אנוש, מציאות חיים אחרת ושונה,
כזו המתוארת בסרטי ה"מטריקס" ודומיהם? נראה שכן. ובאופן ברור ביותר.
אופן החיים ילך ויתעצב על-ידי תאגידים ולא ממשלות. היום כבר ניתן לנתח די
בבירור, כי מעצמות-העל הבאות בעולם, לא יהיו מדינות, אלא תאגידים.
שתי דוגמאות בולטות לכך, ובעלות עוצמה הולכת ומתגברת, הן גוגל ופייסבוק.
מעבר למוצר הליבה המרכזי והמוכר כיום של כל אחת מהן, מנוע חיפוש ורשת
חברתית, הן מקצות משאבים עצומים ומשקיעות בפרויקטי-על בדרך שתקנה
להן שליטה על התודעה, הבינה והפעולות של כולנו.
פייסבוק נמצאת היום במרוץ ליצור פלטפורמת-על, שדרכה היא תשפיע על המידע
והמציאות כפי שנצרוך בעתיד. זאת, עם יומרה להגיע לשליטה כמעט מוחלטת
בתוכן שנצרוך. גוגל נמצאת במאמץ עז, ליצור כלים ושירותים שינהלו את החיים
של כולנו בכל רגע נתון - מהמכונית האוטונומית ועד לבינה המלאכותית.
האם זה טוב או רע, את זה ישפטו ההיסטוריה ואנתרופולוגים. אבל זו ככל
הנראה המציאות שתלווה אותנו בעשור-שניים הקרובים. דבר אחד שכן ברור
כבר היום - מי שרוצה להיות חלק מהמשחק החדש, חייב להיות גורם שיוזם
ומניע מתוכו, ולא מונע על-ידי אחרים.
תעשיית הטכנולוגיה-העילית בישראל, בהחלט קיימת על מגרש המשחקים הזה.
אמנם אין לנו גוגל ופייסבוק משלנו, אבל כן יש לנו מרכיבים שונים, קטנים
ומשמעותיים, שיהיו חלק ושירכיבו את פאזל הטכנולוגיה של העולם החדש הזה.
יש כאן חדשנות יוצאת דופן ומעוררת עניין בעולם כולו. חברות רב-לאומיות
בולטות מחזיקות כאן בישראל מרכזי פיתוח, ובמקביל בוחנות ומאתרות
השקעות פוטנציאליות.
זו בהחלט תעודת כבוד לתעשיית ההיי-טק הישראלית. את היתרון הזה חייבים
לשמר, לחזק, לעודד ולתמוך בו.
הפוטנציאל ברור ומוכח. אופן ניצולו יהיה תלוי הרבה במהלכים ובהחלטות
שיתקבלו כאן.
חוברת זו מציגה חלק מזערי, גם אם חשוב, מהפוטנציאל של הענף בארץ.
קריאה מהנה,
איתן מדמון
מנכ"ל גלובס
4
2016/17
|
DUN’S
100
ענף ההייטק והטכנולוגיה -