5 / 730
5
2016
|
DUN’S
100
DUN’S
100
|
2016
טכנולוגיה, דמוקרטיה, האתגר
בתקופה האחרונה אנו עדים למתקפה חסרת תקדים בהיקפה על ערכי הליבה של
העולם המערבי, ולפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה המתבססים על שלטון העם,
חופש להבעת דעה וזכויות הפרט. התחושה היא כי כללי המערכת הדמוקרטית,
עומדים בעוכריה, ומהווים חסם משמעותי לעצם קיומה.
אנחנו חיים בעידן של המהפכה הדיגיטלית - טכנולוגית. מהפכה שראוי להגדירה
כגדולה וכקצבית ביותר מכל אלו שקדמו לה. שיטוח המידע, ואופן שיתופו
המיידי והמהיר, מהווים את מהות השינוי הדרמטי. שני מרכיבים אלו, יוצרים
מציאות שונה לגמרי ממה שהכרנו עד כה.
בשיטה הדמוקרטית, לאזרחים קיימת הזכות להשפיע על המדיניות הציבורית
במדינתם. בנוסף, הדמוקרטיות של ימינו מעמידות במרכז את ההקפדה על
שמירת זכויות אדם, כמו הזכות לחירות, לחופש דיבור, חופש התאגדות, זכות
קניין, ולחופש התנועה.
אלא שבשנים האחרונות חל שינוי גדול בשיווי-המשקל בין מערכת היחסים
של האזרחים לממשל. אם בעבר הסתפק האזרח בבחירת הממשלה אחת לכמה
שנים, שבסיסה מי ינהל עבורו את קבלת ההחלטות והתהליכים, היום הדרישה
והכיוון הם שבכל רגע נתון, תתקבל ההחלטה על בסיס דעתו וטעמיו. כי הרי הוא
יכול לדעת מה טוב לו לא פחות ממקבלי ההחלטות, ובכל רגע לשתף ולהביע
את דעתו, הן הפרט והן כציבור.
השפעה מרכזית נוספת היא ניצול לרעה של עקרונות הדמוקרטיות, לצורך
ערעור יציבותן. מהלך כזה קורה היום באופן נרחב באירופה, שערכי חירות
הפרט וחופש הביטוי, מנוצלים ככלי רב-עוצמה בידי קיצוניים לערעור מהות
קיום הדמוקרטיה.
המצב הבסיסי האנושי שגורם להתפתחות התהליכים המתרחשים בעולם הוא
המרכיב של חוסר אמון גדול של הציבור במנהיגיו. תחושה שהדאגה האמיתית
והמהלכים המבוצעים, אינם באמת מתקבלים מתוך האינטרס הציבורי, אלא
מתוך אינטרסים זרים שאינם בהכרח לטובת הציבור.
תהליכים דומים עוברים גם על מדינת ישראל. גם כאן המתח המתמיד בין
עקרונות הדמוקרטיה אל מול האיום הקיומי, קיים גם קיים. יתרה מכך, הוא
מלווה את המדינה הזו מראשית קיומה. באופן מעורר כבוד, הצלחנו, גם אם
יש ביקורת נוקבת על המחיר, לשלב כאן מערכת דמוקרטית משובחת, עם
מינימום פגיעה בזכויות הפרט, בלי לוותר על הביטחון הלאומי. נכון, יש נפגעים
לא מעטים והמצב ממש לא מושלם, וחייבים לשאוף לתקן את הבעיות, אבל
היום העיניים של אירופה נשואות לאופן ההתמודדות הישראלית עם הבעיות
והאתגרים האלה.
מנגד, בישראל ממשיך תהליך של כרסום בתחושת האמון של האזרח בקברניטיו.
מצב שמניע את תחושות הציבור, כי רק מעורבות מיידית ואקטיבית שלו תשנה
את התמונה. אלא שמעורבות כזו מקשה מאוד על מקבלי ההחלטות לנהל באופן
יומיומי ושוטף את המדינה. מעורבות כזו יוצרת לחץ רציף על אופן קבלת
ההחלטות וההצהרות הנלוות להן. מעורבות כזו מושכת במקרה הטוב לשיתוק
ולדחייה, ובמקרה הרע לקיצוניות שחותרת תחת קיומה של החברה.
התרופה המרכזית לבעיה מטרידה זו היא מנהיגות
ערכית ודוגמה אישית. מנהיגות איכותית, אמינה,
בעלת ערך ואמינות גבוהה. כזו שתוכל לחולל כאן
שינוי מהותי ביחס של הציבור למקבלי ההחלטות.
מנהיגות שתחזיר ותפנים את המונח "משרת
הציבור". זהו אתגר משמעותי שלא קל לעמוד בו
בתקופה שבה החשדנות עולה מכל פינה. אבל זהו
אתגר, שכל מנהיג, מנהל ובעל מוקד כוח, חייב
להיות שותף לו, כדי ליצור אקלים ואווירה ציבורית
שיובילו לשינוי הזה.
כעם וכמדינה בורכנו בהמון כישרון, יצירתיות, עוצמה וחמלה. התכונות האלה
הן אלו שהובילו אותנו עד הלום. ואם ניקח דוגמה מהעולם העסקי - מנהיגות
כלכלית אמינה, בעלת יושרה, עם מחויבות מוסרית ועסקית גבוהה, מחוללת
שינוי דרמטי בחברות עסקיות. את אותו מודל חייבים להוביל ולהציב כדוגמה
למנהיגות הפוליטית כאן בישראל.
החברות המובילות במגזר העסקי בישראל, וההנהלות שלהן, מפנימות כבר
מספר שנים את השינוי רב-הממדים שחל בחברה הישראלית ובעולם כולו.
השינויים הללו מחייבים היערכות אחרת מאשר בעבר, ניהול תהליכים שונה,
תפיסת עולם משתנה, ואופן ניהול אחר לחלוטין. השינוי הזה מובל על-ידי
מנהלים מוכשרים, בעלי חזון, עם רצון כן ואמיתי להוביל מהלך משמעותי
לקידום המשק.
בספר עב הנתונים הזה יש מאות טובים ואיכותיים כאלו. הכישרון המצרפי
הזה, חייב לשנות ולהשפיע.
איתן מדמון
מנכ"ל "גלובס"
איתן מדמון
מנכ"ל גלובס