23 / 96
מאמר דעה
- תעשיית ההייטק ממשיכה להתפתח
Unicorn
מאת: עו"ד מור לימנוביץ
(זיסמן, אהרוני, גייר ושות')
ZAG-S&W
עו"ד מור לימנוביץ, שותף ומנהל מחלקת ההייטק בפירמת עורכי הדין הבינלאומית
תעשיית ההיי טק, לא שוקטת על שמריה. בשנתיים
האחרונות, אנו רואים שוב שינוי בתעשיית ההייטק
שהתחיל בעמק הסיליקון ומגיע בהדרגה לישראל.
התופעה האחראית לכך מכונה - חברות חדי קרן
.)Unicorn(
- הינו הכינוי שניתן
Unicorn -
חברות חד קרן
בתעשיית ההייטק העולמית לאותן חברות טכנולוגיה
פרטיות, צעירות יחסית אשר חצו את רף השווי של
מיליארד דולר וזאת על בסיס גיוסי הון פרטיים שביצעו
ולא על בסיס שווי שניתן בהנפקה לציבור.
בעוד שלאורך כל השנים ה"אקזיט הקלאסי" של חברות
טכנולוגיה היה רכישה בידי גוף גדול אחר, או הנפקה
לציבור בנאסד"ק (או בכל בורסה אחרת), חברות חדי
הקרן נשארות חברות בבעלות פרטית ואינן מעוניינות
להימכר "בזול" או להיחשף לציבור באמצעות הנפקה
בשלב מוקדם.
- שינוי כללי המשחק
UNICORN
במאמר זה נבחן האם חברות אלו משנות את חוקי
המשחק בתעשיית ההייטק והון הסיכון? האם הכללים
שכולנו מכירים על בניית חברה, גיוס כספים ויחסים בין
בעלי מניות תקפים גם לצורך בניית חברה שתגיע ואף
תחצה את אותו רף השווי של מיליארד הדולר?
מבחינת מייסדי החברות, הרי שהם נדרשים להבין שכדי
להגיע לשווי של מעל מיליארד דולר, הם יצטרכו לאבד
את השליטה בחברה ואף הרבה מעבר לכך. משום כך
לרוב בחברות מסוג זה המייסדים יהיו מיעוט. עם זאת
כוחם של המייסדים ומנהלי החברה וההכרה בנחיצותם
ההולכת וגוברת - היא זו שתשמור עליהם בתוך החברה
גם כשחלקם ילך ויקטן. לכן, המייסדים בחברות כאמור
נדרשים לחשוב על דרכים יצירתיות יותר להגן באופן
מסוים על כוחם.
מבחינת המשקיעים, הרי שאלו ששמים את כספם
בשווי כזה של חברה לרוב אינן אותן קרנות הון סיכון
מסורתיות שכן להן אין את היכולות להשקיע סכומים
משמעותיים בשוויים כאלה. כמו כן, הכללים המקובלים
בהשקעות הון סיכון משתנים אף הם. כך לדוגמא, הכלל
לפיו המשקיעים האחרונים פוגשים את הכסף ראשונים
וכל הכלל שבו הכסף החדש אינו מיועד לאפשר
למשקיעים ותיקים לצמצם את הסיכון שלהם (קרי,
למכור את מניותיהם בחברה, כולן או חלקן) משתנה.
מנסיוננו, אנו רואים כי בעסקאות בשוויים גבוהים מאוד
מאפשרים לבעלי מניות ותיקים בחברה ולעיתים אף
ליזמים בחברה למכור חלק ממניותיהם בשווי הגבוה.
מתן אפשרות כזו לבעלי מניות קיימים בעצם משיג שתי
מטרות: ראשית, מקטין את "הלחץ" של בעלי מניות
קיימים וכן של יזמים להיפגש עם כסף ובכך לא "לדחוף"
לאקזיט מהיר יחסית. שנית, נותן לאותם משקיעים
חדשים הזדמנות לרכוש נתח משמעותי יותר בחברה
מבלי לדלל באופן אגרסיבי מדי את אחזקות היזמים
ובעלי המניות שבחרו להמשיך ולהישאר בחברה.
הצטרפות כזו של משקיעים לחברה באופן שבו חלק
מהכסף יוצא החוצה לבעלי מניות, אינה מקובלת לרוב
בעסקאות השקעה סטנדרטיות ומקובלת הרבה יותר
בעסקאות בשוויים גבוהים כאמור.
השפעה על עסקאות השקעה אחרות
בתעשיית ההייטק
שינויים נוספים בתפישה של המשקיעים בהשקעות
בחברות, נוגעים גם לזכויות שאותן מקבלים המשקיעים
ואשר כבר אינן זהות
unicorns -
החדשים בחברות ה
לאותן זכויות והגנות קלאסיות של תעשיית ההון סיכון,
אך קצרה היריעה מלהרחיב בנושא.
האם זה אומר שחברות ויזמים צריכים להתחיל לנהוג
אחרת בבואם לגייס כספים ממשקיעים כבר מהגיוס
הראשון? התשובה היא ככל הנראה שלילית. אמנם ה-
הן כבר לא חברות בודדות, אך עדיין מדובר
unicorns
בכמה עשרות בלבד (יתכן שישנן יותר אך הן עדיין אינן
נחשפות). עם זאת, יזמים צריכים לנסות לדאוג לא
לתת את כל הכוח בקביעת החלטות אסטרטגיות בחברה
למשקיע אחד בלבד וזאת כדי לא להיות תלויים בהחלטה
של משקיע בודד בעיקר באותן החלטות אסטרטגיות.
מניסיוננו, שנצבר על בסיס עסקאות כאמור, עולה שאכן
קיימת מגמה מצד המשקיעים לדרוש פחות זכויות
והגנות מהנהוג בעסקאות שאינן השקעות בחברות
תורמת גם
unicorns -
. אין ספק שתופעת ה
unicorn
היא לאותה מגמה של התגמשות בתנאי ההשקעה (היא
כמובן מצטרפת להרבה מגמות אחרות הפועלות גם הן
באותו כיוון, כמו יותר כספים פנויים בעולם המערבי
להשקעות, וכו').
מבחינת היזמים, חשוב להבין כי כאשר הם מקבלים
השקעה בחברה בתנאים מסוימים, תנאים אלו לרוב
ישמשו כרף המינימלי לתנאים שיבקשו המשקיעים
בסיבוב ההשקעה הבא. ככל שהרף יהיה נמוך יותר
וככל שהיזמים והחברה ישמרו על דרגות חופש גדולות
יותר ותנאים נוחים יותר, כך יהיה להם קל יותר להדוף
תנאים נוקשים בסיבובי ההשקעה הבאים.
לסיכום, במשך שנים ארוכות הטענה העיקרית נגד
תעשיית ההייטק הישראלית, היא שאינה מייצרת
חברות שאמורות לשרוד לטווח ארוך, והאקזיטים
המהירים מדי, מונעים מתעשיית ההייטק שלנו לבנות
חברות ענק בתחום הטכנולוגיה.
למעשה, כיום ישנו מספר מועט של חברות טכנולוגיה
ישראליות צעירות יחסית אשר מניותיהן נסחרות
בבורסה בתל אביב או בנאסד"ק אשר שווין עולה
על מיליארד דולר. עם זאת, מי שמקפיד לעקוב אחר
הפרסומים של חברות הטכנולוגיה הישראליות הצעירות
שקמו בשנים האחרונות ושאינן נסחרות בבורסה, יכול
להבין שכבר כיום ישנן בישראל כמה חברות פרטיות
ששווין נע באיזור המיליארד דולר והינן נחשבות
. בעצם, אם בוחנים את מספר חברות
unicorn -
ל
הישראליות, הרי שככל הנראה, מספרן
unicorn -
ה
כיום כבר שווה ואולי אף גבוה יותר ממספר חברות
הטכנולוגיה הישראליות שמניותיהן נסחרות בבורסה
אשר שוויין עולה על מיליארד דולר.
הישראליות, הינה מנת
unicorn-
צמיחתן של חברות ה
חלקן כיום של כמה חברות בודדות בלבד אך בעלת
חשיבות לתעשיית ההייטק הישראלית. חברות כאלה
לא רק נותנת תשובה למבקרים של תעשיית ההייטק
הישראלית בדבר אי יכולת לבנות חברות בעלות שווי
משמעותי אלא גם יכולה וצריכה להקרין באופן חיובי
על תעשיית ההייטק הישראלית כולה.
23
DUN’S
100
ענף ההייטק והטכנולוגיה - גלובס
|
2015
מאמרי דעה