20 / 96
מאמר דעה
ב
שנתון החדש של "המרכז לחקר התחרותיות
), ישראל מובילה וזוכה למקום
IMD( "
בשוויץ
גבוה מאוד בכל הקשור לתשתית טכנולוגית-
מדעית-מחקרית, אך למקום נמוך בכל הקשור לתשתיות
פיזיות, יוקר המחייה ופריון העבודה. המסקנה הפשוטה
היא שכדי להבטיח את מיצוי כושר התחרות של ישראל
עליה לצמצם פערים בתחומים קריטיים, הן מול מדינות
אחרות והן בתוכה.
) מוציא
IMD( "
"המרכז לחקר התחרותיות בשוויץ
לאור מידי שנה דו"ח מקיף, עב כרס, החוקר את נושא
התחרותיות בעולם. הדוח ממקם את המדינות הנסקרות
בו על ציר התחרותיות הגלובלי וזאת במבט עומק, ארוך
טווח והשוואתי.
קנה המידה המשמעותי בדו"ח זה, המופץ כבר למעלה
שנה, הוא האופן שבו מדינות מטפחות את כושר
25-
מ
התחרות שלהן בדרך לצמיחה בת-קיימא. פרמטר זה
מתכתב עם ההנחה שמידת התחרותיות של מדינות
היא היום אחד המרכיבים היותר משמעותיים בעידן של
תחרות גלובלית על השקעות זרות. עניין זה עובר כחוט
השני לכל אורכו של השנתון.
הפקטורים המאקרו-כלכליים שנבחנים בדוח הם: יעילות
קריטריונים), יעילות המערכת העסקית
71
הממשלה (לפי
קריטריונים),
116
קריטריונים), תשתיות (לפי
71
(לפי
קריטריונים).
84
וביצועים כלכליים (לפי
שיפור המעמד התחרותי של ישראל
ישראל, כך מתברר מהדוח, שיפרה את מעמדה התחרותי
בשנה
24
(לעומת
21-
ומוקמה במקום ה
2015-
הכללי ב
מדינות שנוטלות חלק במחקר.
61
שעברה) וזאת מתוך
מקום טוב בשליש העליון. אך זהו נתון כללי ויש לבחון את
החולשות והחוזקות של המשק הישראלי על-פי מדדים
ספציפיים יותר, אותם הדו"ח מודד, בוחן ומפרט.
כשבוחנים את מיקומה של ישראל באותו מדד מול מדינות
אירופה, המזרח תיכון ואפריקה, מגלים שהיא ממוקמת
20-
. ביחס למדינות שאוכלוסייתן קטנה מ
13-
במקום ה
, מקום יחסית
14-
מיליון איש, ישראל ממוקמת במקום ה
גבוה.
לפי הדוח, החוזקות של ישראל באות לידי ביטוי
בפרמטרים כמו: תשתיות טכנולוגיות (במקום הרביעי
), בתשתיות
2014-
ב
12-
בעולם - שיפור ניכר מהמקום ה
מדעיות, בתמריצים להשקעות (בעיקר בהיי-טק), בגיוס
הון של קרנות הון סיכון, ביזמות, בשיעור ההוצאה למו"פ
ביחס לתל"ג, בחדשנות טכנולוגית, בשיתוף טכנולוגי,
במחקר מדעי, בשת"פ בין אקדמיה לתעשייה ועוד. בכל
אותם פרמטרים ישראל מופיעה באחד מארבעת המקומות
הראשונים בעולם.
פערים בין יכולות
עם זאת, מהדוח עולה, כי קיים פער ניכר בין
היכולות המדעיות-טכנולוגיות-מחקריות של ישראל,
המעמידות אותה בראש הטבלה העולמית, לעומת
היכולות בתחומים אחרים, כמו תשתיות פיזיות, פריון
ויוקר המחייה. בתחום התשתיות הפיזיות, למשל, היא
, די בתחתית הטבלה. ואכן,
48-
ממוקמת במקום ה
למרות השקעות ניכרות בתשתיות פיזיות בשנים
האחרונות (בעיקר בכבישים) ישראל עודנה בפיגור
בתחום זה אל מול מדינות המערב.
בתחומי התשתית החינוכית והבריאותית בישראל
זוכים בדוח לציונים סבירים, אך בכל הקשור ליוקר
.44-
המחיייה ישראל ניצבת במקום ה
פערים אלה נמשכים גם בתחומים אחרים. בתחום
הכלכלי, למשל, ישראל זוכה לציון סביר על ביצועיה
) והשקעות
22(
), היקף התעסוקה
26(
הכלכליים
), אך לציונים נמוכים בתחומים כמו סחר
28(
זרות
). בכל הקשור לסך הביצועים בתחום
42(
בין-לאומי
הכלכלי, ישראל רשמה ירידה קלה ומוקמה במקום
בשנה שעברה.
29
לעומת
30-
ה
בכל הקשור ליעילות הסקטור הממשלתי ישראל
זוכה בשנתון לציונים בינוניים. בולט לרעה בהקשר
זה תחום המימון הציבורי, שזוכה לניקוד חלש של
. יעילות הסקטור העסקי זוכה לציונים טובים
36
יותר, למעט נושא פריון העבודה. אגב, פריון העבודה
נמוך במיוחד בתעשיות המסורתיות והלא מייצאות.
בחברות היי-טק מוטות יצוא המצב שונה.
בדוח גם בולטת לטובה התייחסות המעשית והערכית
של הסקטור העסקי בישראל כלפי התחרות והוא מדורג
). עם זאת,
11(
במקום גבוה במדד התחרותיות העולמי
)24(
קיים פער בין הנטייה לתחרות במגזר הממשלתי
.)21(
לבין זו המאפיינת את הסקטור העסקי
הדוח קובע, כי התחומים בהם ישראל השתפרה לעומת
הדוח הקודם הם היקף התעסוקה לטווח ארוך, שערי
המטבע, חוקי הגירה ומספר הפטנטים. התחומים בהם
נרשמה ירידה הם שיעורי הריבית לטווח קצר, יציבות
שערי החליפין, השקעות זרות ישירות, גידול בתמ"ג
לנפש ושוחד ושחיתות.
השנתון מסכם, כי האתגרים המרכזיים של ישראל הם
הבטחת צמיחה בת-קיימא, הורדת הנטל הבירוקרטי
על הסקטור העסקי, שיפור התשתיות הפיזיות
והחברתיות (בראש ובראשונה, חינוך), בדגש על
הפריפריה, תמרוץ עסקים קטנים ובינוניים - שוב,
בדגש על הפריפריה - הגדלת שיעור ההשתתפות
בשוק העבודה וצמצום הפערים הכלכליים.
אסור לנוח על זרי
הדפנה
המ ס ק נ ה ה ע ו ל ה
מהנתונים היא שישראל
איננה יכולה לנוח על
זרי הדפנה הטכנולוגיים
ולהתבשם מהצלחת
ההיי-טק. היא חייבת
לסגור פערים. קודם
כ ל, את הפערים
בתוכה, בעיקר בין מרכז
לפריפריה. שנית, בין
ההצטיינות בתחומים הטכנולוגיים לבין החולשה
בתחומים החברתיים, אך גם בין יכולות הסקטור
העסקי לאלה של הממשלה.
ישראל גם צריכה - יותר נכון, חייבת - לסגור פערים
מול העולם. בעניין זה מעניינת במיוחד ההשוואה עם
אירלנד, שהיא אחת המתחרות המובהקות שלנו על
השקעות זרות בתחום הטכנולוגי. מהדוח עולה, כי
אירלנד משיגה ציונים טובים מישראל בכמה תחומים
קריטיים. לדוגמא, בעוד אירלנד ניצבת במקום הרביעי
בתחום משיכת השקעות זרות, ישראל ניצבת במקוןם
, פער ניכר ומדאיג. גם האקלים העסקי באירלנד
28-
ה
בישראל. שוב, פער
26
לעומת
4 -
זוכה לדירוג גבוה
מדאיג. הפער החריף ביותר הוא בתחום הפריון -
בעוד אירלנד ממוקמת במקום הראשון, ישראל ניצבת
.32-
במקום ה
אז נכון, ישראל משיגה את אירלנד בתחומי המדע,
הטכנולוגיה והמו"פ, אך אין בכך די. כדי למצות את
יכולותיה ולשמור על מיקום תחרותי ישראל חייבת
להשתפר בכל הפרמרטים הקריטיים שצויינו ויפה שעה
אחת קודם. משקיעים זרים, יש לזכור, מתבוננים על
התמונה הכוללת, המורכבת הן מתשתיות אנושיות והן
מתשתיות פיזיות, לצד אקלים עסקי. לידיעת השרים
הנוגעים בדבר.
מיצוי היתרון היחסי מחייב סגירת פערים
מאת: ד"ר אסתר לוצאטו
ד"ר אסתר לוצאטו, שותפה-מנהלת, "לוצאטו את לוצאטו", מ"מ ראש מועצת עומר, חברת הוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ויו"ר עמותת יחדיו
אסתר לוצאטו
שותפה-מנהלת
20
2015
|
DUN’S
100
ענף ההייטק והטכנולוגיה - גלובס
מאמרי דעה