Table of Contents Table of Contents
Next Page  18 / 96 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 18 / 96 Previous Page
Page Background

מאמר דעה

שניים אוחזין: על הסדרי בעלות בקניין רוחני חדש

מאת: זאב פרל, יעל ברץ, יוסי מרקוביץ, הילי רשקובן

בעלות משותפת בקניין רוחני יכולה להיווצר בכמעט

Joint(

כל אינטרקציה מסחרית. יהא זה מיזם משותף

,)Joint Development(

), פיתוח משותף

Venture

הסכמי שירותים / קבלנות משנה, שימוש ביועצים

חיצוניים, עובדי מדינה וחוקרים מהאקדמיה,

שימוש במשאביהם של מוסדות וחברות אחרות

לצורך ביצוע פעולות המחקר והפיתוח, הסכמי ייצור

וכן הסכם מחקר ו/או רישוי בין חברות או בינן

). ההשלכות המסחריות

Licensing(

למוסדות מחקר

של בעלות משותפת בקניין רוחני דורשות מחשבה

תחילה ומשנה זהירות.

רבים, משמעותיים וידועים הם היתרונות הגלומים

ברישוי ושיתופי פעולה מחקריים. בין היתר ניתן

למנות את האפשרות להרחבת הגישה לטכנולוגיות

חדשות, גישה למשאבים הזמינים רק במסגרת

שיתוף הפעולה, נשיאה משותפת בעלויות המחקר

והפיתוח, השיווק והמסחור, הפחתת הסיכון

בעקבות חלוקתו בין מספר גורמים, כניסה לשווקים

חדשים וכיוצא באלה. מדובר ביתרונות המצדיקים,

במקרים רבים, את קיומו של המיזם המשותף,

שיתוף הפעולה בשירותים וייצור, הפיתוח המשותף

או הסכם הרישוי.

יחד עם זאת, מדובר בהסכמים מורכבים שעיקרם

הוא בהגדרת הבעלות והשימוש בנכסים ערטילאיים

- שלרוב טיבם והיקפם כלל אינו ידוע לצדדים

במלואו במועד כריתת ההסכם. בהסכמים שכאלה,

קיימות גם בעיות אינהרנטיות הנלוות לשיתופי

הפעולה והרישוי כדוגמת החשש מזליגת ידע, סגנון

ניהולי שונה, מטרות ואינטרסים שונים לצדדים.

בעיות אלו מחווירות לעומת השאלה בעניין הבעלות

בנכסי הקניין הרוחני הנוצרים בתקופת ומסגרת

המיזם והשימוש בהם בעתיד ולאחר תקופת שיתוף

הפעולה.

קשיים

הבעייתיות נובעת מהמצב החוקי לפיו, בהעדר

הסכם אחר, הבעלות בקניין רוחני חדש היא בידי

הממציא, ואם תרמו להמצאה יותר ממשתתף אחד,

הבעלות תהיה משותפת בין כל התורמים, כל אחד

בעלים בהמצאה כולה, בדומה לבעלות משותפת

בדירת מגורים.

גם אם נבחר לקבוע בהסכם "בעלות לפי ממציא"

או נתעלם ונשאיר זאת לברירת המחדל של החוק,

ההגדרה מיהו "ממציא", נגזרת מטיבה של התרומה

להמצאה שפותחה ולכן אינה תמיד פשוטה וקלה

לקביעה. בפיתוחים משותפים, ובמיוחד בשיתופי

פעולה שבהם המחקר לא מתבצע במלואו אצל

גורם אחד, מתעוררים לא

אחת סכסוכים הנוגעים

לטיב תרומתו של כל אחד

מהצדדים למחקר והאם

מדובר בתרומה המקנה

זכויות בהמצאה (לדוגמא

האם מדובר בתרומה

שהביאה לגיבוש הרעיון

העומד בבסיס ההמצאה

או בתרומה שהסתכמה

בהו צאת הרעיון אל

הפועל). כך, למשל, עזרה

שגרתית בביצוע ניסיונות

כגון ביצוע בדיקות מעבדה

שגרתיות או תפעול שגרתי

של ציוד מעבדה, אינם

נחשבים לתרומה המקנה

זכויות בהמצאה. הטבלה

המצורפת ממחישה נושא

זה. בדומה, עצם ההעסקה

של יועץ בחברה שהוא

עובד מדינה או חבר סגל

אוניברסיטאי בתפקיד

ניהולי בחברה אינה מקנה

זכויות למדינה או לאוניברסיטה בפיתוחי החברה

אלא המבחן הוא מידת תרומתו של אותו יועץ או

חבר סגל לגיבוש ההמצאה.

ממציא במשותף

מוציא לפועל

הוגה את הרעיון

מיישם תיאוריה

תורם באופן מהותי

לפיתוח ההמצאה

ממלא באופן פסיבי

אחר הוראות

מספק פתרונות

לבעיות

מבצע פעולות

שגרתיות

מטמיע את החדשנות

בודק תוצאות

קושי נוסף עולה בכך שאפילו ונבחר את המצב

המשפטי של "בעלות לפי ממציא", חייבים נהיה

להסדיר בהסכם את סוגיית השימוש בקניין הרוחני

החדש על ידי הבעלים במשותף. בהעדר הסדרה

מוקדמת, יחולו כללי ברירת המחדל בהתאם לדיני

המדינות שבהן יוגשו הפטנטים. בעניין זה קיימת

אי אחידות גדולה במדינות העולם וזאת בפרט

באשר לגבולות המותר והאסור לכל אחד מהבעלים

המשותפים או של בעל הרישיון ומקבל הרישיון

בענין מתן רשיונות בהמצאה המשותפת לצדדים

שלישיים, העברת בעלות, חלוקת הפירות עם

הבעלים במשותף ואכיפה. כך למשל, בהעדר הסדר

אחר, החוק הישראלי קובע כי בעלים במשותף אינו

רשאי להעניק רשיון בקניין הרוחני המשותף ללא

הסכמת הבעלים במשותף האחר. לעומת זאת,

של

at the mercy

בחוק האמריקאי, כל בעלים הוא

הבעלים במשותף.

לכל הקשיים הללו, נלווית מורכבות נוספת

הקשורה למהות דיני הקניין הרוחני ולמגבלות

המערכת השיפוטית. תחילה, ובניגוד לשאלות

אחרות כדוגמת סוגיות חוזיות, נעדרים סכסוכי

הבעלות על הקניין הרוחני תקדימים משפטיים

מספקים בישראל, אשר יכולים לסייע לבתי המשפט

במלאכתם. מרביתן של הסוגיות העומדות בלב ליבן

של המחלוקות טרם הועלו לדיון ולבטח שעדיין לא

מצאו מענה הולם בפסיקה. די אם נציין במסגרת זו

שאף השאלה הבסיסית מיהו זה הנחשב ל"ממציא"

הינה שאלה סבוכה ובהעדר הגדרה ברורה בחוק

הפטנטים הישראלי, מוצאים עצמם בתי המשפט

נודדים לשיטות משפט זרות כבדרך קבע. בהתאם,

גם חוות דעת משפטיות קוטביות אינן נדירות בעולם

זה, דבר אשר מעמיק ומרחיב מטבע הדברים את

כמות ועוצמת הסכסוכים. לכל אלה יש להוסיף את

ריבוי הערכאות הדיוניות המוסמכות לדון בסכסוכי

בעלות בקניין רוחני. לעיתים אלו בתי המשפט

המחוזיים, לעיתים בתי הדין לעבודה ולעיתים אף

רשם הפטנטים.

עורכי הדין זאב פרל, יעל ברץ, יוסי מרקוביץ והילי רשקובן ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ

זאב פרל, יעל ברץ, הילי רשקובן ויוסי מרקוביץ

18

2015

|

DUN’S

100

ענף ההייטק והטכנולוגיה - גלובס

מאמרי דעה