19 / 96
מאמר דעה
מודעות למורכבות אינה אמורה להרתיע מפני כניסה
למיזם משותף, שיתוף פעולה או הסכם רישיון, אך
מצריכה קבלת ייעוץ משפטי מתאים מבעוד מועד,
הצופה את פני הסכסוך העתידי. כבכל עניין מסחרי,
הפן החוזי הינו החשוב ביותר. הסכם רישיון או הסכם
שיתוף פעולה אשר אינו מתייחס כהלכה לזכויות
הקניין הרוחני והבעלות הינו הסכם בעייתי אשר
יעודד התדיינות משפטית סבוכה בעתיד.
הסדרה חוזית
בנושא הבעלות בקניין רוחני חדש, אחד ההסדרים
החוזיים האלטרנטיבים, כזה שבמקרים רבים מייתר את
שאלת ה"ממציא" ו"הבעלות המשותפת" ובכך פותר
רבים מהקשיים שהוצגו לעיל, הוא קביעת הבעלות לפי
תחום / נושא ההמצאה. כך למשל, לחברה שלה ידע
וקניין רוחני בתחום של בטריה חשמלית המשתפת
פעולה עם יצרן רכב בינלאומי להמשך פיתוח הבטריה
והתאמתה לדגם הרכב המסויים, נכון יותר יהיה לקבוע
בעלות לפי תחום: היינו, בטריה שלי ורכב וקישוריות
לרכב שלך, או בטריה שלי, רכב שלך, קישוריות לרכב
- בעלות משותפת. בנוסף חברה המפתחת תרופה
המתקשרת עם יצרן לשם פיתוח והקמת קווי ייצור
מסחריים לתרופה יכולה לקבוע שכל המצאה הקשורה
לתרופה ולמידע הסודי של החברה שייכת לחברה וכל
המצאה הקשורה לטכנולוגיית הייצור תהיה של היצרן
בכפוף לרשיון שימוש לחברת התרופות.
בנושא זכויות השימוש בקניין הרוחני החדש, על
הצדדים להגדיר את אפשרויות ניצול ההמצאות
שיפותחו במסגרת שיתוף הפעולה או תחת הרשיון,
לקבוע האם רשאי כל אחד מהצדדים להעביר
בעלות בחלקו או ליתן רישיונות שימוש לאחרים
ללא הסכמת האחר, בלעדיים או לא בלעדיים, ואם
כן באילו תנאים והאם הם בתמורה נוספת או ללא
תמורה. כך למשל, בדוגמה של חברת התרופות, אם
לא הוגדר בחוזה במדוייק, עשויה החברה למצוא
עצמה בבעיה כאשר תרצה להעביר את הייצור ליצרן
אחר. היצרן המקורי והפגוע, במקרים שההסכם
מסתיים שלא בטוב, עשוי לדרוש תמורה נוספת על
השימוש בטכנולוגיית הייצור הספציפית לתרופה
או לא לשתף פעולה בהעברת הידע הייצורי לחברה
או ליצרן אחר. בדוגמת הרכב, אם לא הוסדר בחוזה
השימוש בהמצאות הקישוריות, עשויה חברת
הבטריה למצוא עצמה בבעיה כשתרצה ליישם את
הבטריה ברכב של יצרן אחר.
נושא מהותי נוסף במיזמים טכנולוגיים משותפים הנו
נושא שמירת הסודיות והידע של כל אחד מהצדדים
וזאת הן על הידע המוקדם שהובא לשיתוף הפעולה
והן על אשר מתגלה במסגרתו. מטבע הדברים שותף
מחקרי נחשף לשלל סודות אשר חשיפתם עשויה
להזיק לשותף שמנגד. חשיפה לא מבוקרת של
אחד הצדדים עלולה לסכל את היכולת להסדיר את
רישום הקניין הרוחני וכן ובעיקר: לפגוע מסחרית
בשותף שסודותיו נחשפו. בנוסף, סעיף הסודיות
בהסכם מגדיר בדרך כלל מידע סודי כמידע שצד
אחד גילה לצד השני. קביעה זו עשויה להתנגש עם
קביעת הבעלות בקניין רוחני חדש במידה והמגלה
אינו הצד שיהיה הבעלים של המידע הסודי החדש
לפי הסדרי הבעלות שנקבעו. קריאה מדוקדקת של
סעיף הסודיות והתאמתו לסעיפי הבעלות הינה
הכרחית למניעת סתירות בין סעיפי ההסכם וסיכסוכי
בעלות.
נושא נוסף ושונה נוגע לניהול הקניין הרוחני החדש
המשותף ולאכיפתו. בהקשר זה יש לקבוע מי ינהל
את הקניין הרוחני המשותף ומה תהא האסטרטגיה
בהקשר זה, מי ישא בעלויות רישום ותחזוקת הקניין
הרוחני במדינות השונות, מי יאכוף ובאיזה אופן
את הזכויות במקרה של הפרה עתידית וכן כיצד
יישאו הצדדים בעלויות האכיפה ומה הדין אם צד
אחד לא מעוניין לשאת בהוצאות הרישום / האכיפה
במדינה מסויימת. בהעדר הסדרה, ייקבע הדבר על
פי הדין המדינתי, וגם כאן השוני בין המדינות גדול
ובמדינות רבות למשל ידרשו שני הצדדים להיות
תובעים במשותף, מצב המעורר בעיות נוספות
כדוגמת בחירת עורכי הדין שיטפלו באכיפה, יעדי
האכיפה וכיוצא בזה.
סיכום
סכסוכי הקניין הרוחני נחשבים לאחד התחומים
המורכבים בעולם המשפט. אלה מעוררים באופן תדיר
שאלות סבוכות בתחומים רבים, משפטיים ומדעיים,
בצדם עלויות ניכרות ואי וודאות משפטית. שילוב
מאפייניהם הייחודים של סכסוכי הקניין הרוחני
עם אי הוודאות והקשיים האינהרנטיים שבסוגיית
הבעלות המשותפת במסגרת הסכמי רישיון ומיזמים
משותפים מלמדת כי רק הסדרה חוזית מוקדמת של
זכויות הצדדים שבהסכם יכולה לחצוץ בין סיפור
הצלחה לכישלון צורב.
19
DUN’S
100
ענף ההייטק והטכנולוגיה - גלובס
|
2015
מאמרי דעה