4 / 96
ע
רשמה שנת שיא בגיוסים
2015
ל אף ששנת
ובאקזיטים, נראה שישראל עדיין חווה לא
מעט משברים וקשיים בתעשיית ההיי-טק.
לא תמיד הם מקבלים במה תקשורתית ולא תמיד
מטופלים בזמן - ממחסור במהנדסים, דרך שמירה
על היתרון התחרותי של ישראל וכלה בשילוב מגזרים
כחלק מההגדרה של אומת הסטארט-אפ.
שלושה חודשים אחרי שנכנס לתפקידו כיו"ר משותף
מדבר
ארז צור
,IATI
של איגוד התעשיות המתקדמות
. צור נכנס
2015
לראשונה מתפקידו החדש ומסכם את
EMC
לתפקיד בספטמבר, במקביל לתפקידו כמנכ"ל
.2014
ישראל, אליו מונה בדיוק לפני שנה - בדצמבר
קודם לכן, שימש כמנכ"ל חברת התוכנה האמריקאית
.Cadence Design Systems
מה תפקיד הממשלה בשמירת התחרותיות של
ישראל?
"הממשלה אינה יכולה להחליט על תעדוף תעשיות
ספציפיות כי היא לא יודעת לנבא מראש מה יצליח
אבל צריכה לנסות ולזהות כיוונים ולתת להם דחיפה
.Fintech-
ראשונית, כמו שנעשה בזמנו בתחום ה
"הממשלה חייבת להמשיך ולטפח סביבה אוהדת
עבור חדשנות ויזמות. המשמעות היא להסיר חסמים
ביורוקרטיים ורגולטוריים ולעצב מדיניות תומכת
ביזמות. ניתן להגיע לכך על-ידי חוקים מעודדי
השקעות מבית ומחוץ, הטבות משמעותיות לחברות
בינלאומיות זרות או הטבות מס לגופים רלבנטיים.
"התחרותיות של ישראל מול העולם נסבה מאז
ומעולם על ההון האנושי והידע שאנחנו יודעים לייצר.
לכן, תפקיד הממשלה לטפח זאת באמצעות הכנסת
החינוך הטכנולוגי למערכת החינוך, שכנוע חברות
ענק - גם כאלה שאינן מתחום הטכנולוגיה - להגיע
לישראל בכדי לאתר את הסטארט-אפים שבאמצעותם
תטמיע חדשנות, לפתוח את ישראל לעולם באמצעות
הקלה בוויזות ליזמים ולעובדים ממדינות שנות לעבוד
בהיי-טק המקומי לתקופה של מספר שנים ועוד".
הזכרת את החשיבות של החברות הבינלאומיות.
בתור מי שעומד בראש פעילות מקומית של
חברה בינלאומית ומי שכיהן כיו"ר משותף של
, מה לדעתך
IATI-
פורום החברות הבינלאומיות ב
הממשלה צריכה לעשות כדי להשאיר את פעילות
מרכז הפיתוח הזרים בישראל ולמנוע מהם לזלוג
החוצה?
מרכזי פיתוח בינלאומיים
280
"בישראל פועלים
אלף עובדים. רק השנה נפתחו
25
המעסיקים
כשמונה מרכזי פיתוח חדשים, בהם אמזון, בלקברי,
פייפאל ועוד. כל אחד מהמרכזים הללו תורם להגדלת
התעסוקה, להכנסת ידע לישראל, לרכישה נוספת
של סטארט-אפים מקומיים ולאפשרויות רחבות של
שיתופי פעולה התורמים לאקו סיסטם כולו.
"אבל לא לעולם חוסן. החברות הללו נמצאות בישראל
בשל היתרון של ההון האנושי שלנו, וכבר היום יש
בישראל חוסר של אלפי מהנדסים דבר שבטווח הארוך
יקשה על החברות להשאיר כאן פעילויות שונות
ויגרום להן להעביר אותן לסין והודו, מדינות שכבר
היום נושפות בעורפנו.
"אני חושב שנצליח להשאיר כאן את החברות הללו
אם לטווח הבינוני נדאג ליצור עתודות של מהנדסים
וזה כמובן כרוך במאמץ להכניס כמה שיותר אוכלוסיות
כמו חרדים, ערבים ונשים לעבודה בהיי-טק.
"במקביל, אנחנו צריכים לעודד את שילובם של
ישראלים לתפקידים בכירים בחו"ל, לא רק בארה"ב
אלא גם במזרח עם דגש על סין וטייוואן. אני מאמין כי
ישראלים הנמצאים בתפקידים בכירים יכולים להסיט
לישראל פרויקטים ולהעמיק את הקשרים העסקיים
בין שתי המדינות. ישראל, אגב, יכולה יסייע לנושא
בכך שתקל על הנגישות בין ישראל ואסיה על-ידי
פתיחת קו טיסה ישיר מישראל למרכזים מובילים
בסין, טייוואן וקוריאה, כפי שנעשה לאחרונה עם
הקווים הישירים מישראל לבוסטון ולסן פרנסיסקו".
עד כמה קריטי המחסור במהנדסים בישראל? איך
לדעתך אפשר לפתור את המשבר הצפוי?
"כבר היום יש חוסר של עשרת אלפים מהנדסים
בישראל והנתונים רק ילכו ויגדלו. המשמעות
היא עלייה במשכורות כדי לשמור על עובדים או
למשוך עובדים חדשים, דבר שעלול לגרום לחברות
בינלאומיות לחשוב פעמיים על האטרקטיביות
הכלכלית של השארת או פתיחת פעילות בישראל.
"הפתרון יגיע בראש ובראשונה מהחלטה אסטרטגית
של ממשלת ישראל להשקיע בחינוך הטכנולוגי
ולהכניס אותו לתוכנית הלימודים כבר מבית הספר
היסודי. כך, דור הילדים שלומד היום את מקצועות
(מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה - ר'
STEM-
ה
שנה לשוק העבודה ויהווה את כוח
15
ג') ייצא תוך
האדם שיניע את אומת הסטארט-אפ".
"אחד מהפרויקטים שאנו גאים בהם הוא 'אולימפיאדת
התכנות', שיחד עם קרן רש"י ומשרד החינוך תכניס
coding
כבר החל מהחודש הקרוב את לימודי התכנות
לכיתות ג' ומעלה. המשמעות היא, שלצד עברית
ואנגלית, ילדים ידעו גם שפה נוספת. הפרויקט הזה
מיליון שקל עם סיוע משמעותי
6
נעשה בהשקעה של
מצד החברות הבינלאומיות בישראל שמנדבות את
המהנדסים שלהן ללכת ולסייע לתלמידים בבתי הספר.
יש היום ילדים שאין סיכוי שיפגשו ביכולות האלה, גם
לא מחוץ לשעות הלימודים, אז אנחנו דואגים להביא
אותן אליהם. כולי תקווה שבשנים הבאות נוסיף גם
לימודי אנגלית מכיתה א' (לא בכל בתי הספר יש
היום) לצד לימודי אלקטרוניקה ורובוטיקה שיהיו חלק
מלימודי הליבה של כיתות ג'".
אתה מדבר על שילוב תוכניות לימוד רלבנטיות
בשלב בתי הספר, אבל הבעיה חמורה עוד יותר
כשיש היום אוכלוסיות שלמות שנשארות מחוץ
לתעשייה הזו.
"ההיי-טק הישראלי מהווה בועה אטרקטיבית מאוד
"כבר היום יש חוסר של
עשרת אלפים מהנדסים
בישראל והנתונים רק ילכו
ויגדלו. המשמעות היא עלייה
במשכורות כדי לשמור על
עובדים או למשוך עובדים
חדשים, דבר שעלול לגרום
לחברות בינלאומיות לחשוב
פעמיים על האטרקטיביות
הכלכלית של השארת או
פתיחת פעילות בישראל"
צילום: שלומי יוסף
"התחרותיות של ישראל מול העולם נסבה מאז ומעולם
על ההון האנושי והידע שאנחנו יודעים לייצר"
ראיון עם ארז צור, יו"ר משותף של איגוד התעשיות המתקדמות
מאת רועי גולדנברג
4
2015
|
DUN’S
100
ענף ההייטק והטכנולוגיה - גלובס