7 / 96
מיליון דולר וכן את
100-
שנמכרה לבלקברי ב
שנמכרו לצ'ק פוינט - שקרמר
Lacoon-
ו
Hyperwise
עצמו היה מבין מייסדי חברת האבטחה המובילה.
גם בלי האקזיטים, שכנראה מייצרים עניין רב אצל
משקיעים בארץ ובעולם וחשק אצל היזמים, נמשיך
לראות את ישראל נמצאת בחוד החנית של התחום
כפועל יוצא של הניסיון הצבאי של רבים מהמתכנתים
וכן דרישה בשוק לפתרונות אבטחה מתקדמים
ומתחדשים.
מגזרים
היא שילובן
2015-
מגמה מעניינת נוספת שפרצה ב
של אוכלוסיות נוספות לתוך כוח העבודה בהיי-טק
הישראלי כשהבולטות שבהן הן האוכלוסיה הערבית
והחרדית. מדובר למעשה במהלך שנדחף על-ידי לא
מעט גורמים בישראל ובצדק. כניסה של יותר ערבים
וחרדים - גברים ונשים - לתוך שוק העבודה בהיי-טק
עשוי להשאיר את הקטר של המשק על הפסים. כבר
תקופה ארוכה שמדברים על מחסור נוכחי ובעיקר
עתידי בכוח אדם וכניסה פנימה של גופים נוספים
עשויה לייצר מענה לבעיה.
אחד הגופים המרכזיים הפועלים בתחום הוא מיזם
קמא-טק של משה פרידמן, שמאגד שורה של עשרות
חברות היי-טק ישראליות ובינלאומיות שרוצות
לתמוך בכניסה של יזמים חרדים לעולם הסטארט-
אפים ותעשיית ההיי-טק. על-פי נתוני קמא-טק,
גברים
4,000
מאז החלו בפעילות זכו לפניות של
ונשים מהאוכלוסיה החרדית בישראל בעלי הכשרה
רלבנטית בתחום שמחפשים עבודה. להערכת הארגון,
אלף חרדים וחרדיות בעלי הכשרה
15
יש בישראל
4,000-
מתאימה לתחום ההיי-טק, כשמתוכם רק כ
עובדים בתחום.
בנוסף, מציינים בקמא-טק כי מדי שנה מסיימות
בנות חרדיות לימודי הנדסת תוכנה מוסמכים
1,500-
כ
(מה"ט) בסמינרים החרדים, זאת לצד מאות חרדים
שלומדים מדי שנה קורסים והכשרות במרכזי הכשרה
, לומדה ועוד. באקדמיה
HackerU ,
כמו ג'ון ברייס
סטודנטים וסטודנטיות
2,000-
אפשר להתרשם מכ
שלומדים באקדמיה תארים טכנולוגיים. כמו כן,
גברים חרדים לוקחים חלק ביחידות שח"ר
3,000-
כ
(שחרור חרדים במקצועות טכנולוגיים) בצה"ל.
קמא-טק עצמה התפרסמה השנה לא מעט בזכות
האקסלרטור שהיא מפעילה עם שבע חברות במחזור
חברות שפנו כדי
220-
הראשון, שנבחרו מתוך כ
להתקבל. לאחרונה ערך האקסלרטור דמו דיי חובק
עולם בישראל, לונדון וניו יורק, מה שבהחלט מראה
על ההתעניינות בקרב קהילות בחו"ל לסטארט-אפים
מהאוכלוסיה החרדית. במקביל, יש לציין גם פעילות
בירושלים תחת "יזם בלב" של מכון לב והמשקיע
הפרטי בן ויינר, שמקדמת יזמים חרדים.
בד בבד עם הכניסה של העולם החרדי לשוק ההיי-
טק, גם האוכלוסיה הערבית מנסה להדביק פערים.
על-פי נתוני ארגון צופן הפועל לשילוב ערבים בהיי-
מהנדסים ומפתחים ערבים וערביות
3,000-
טק, כ
22%
עובדים בתחום. על אף שהחברה הערבית מהווה
3%-
מהאוכלוסייה, מדובר על שיעור של פחות מ
אלף איש.
120-
מכלל כוח האדם בהיי-טק שכולל כ
עם זאת, מדובר בשיפור משמעותי לעומת העבר,
0.5%-
החברה הערבית היוותה פחות מ
2008-
כשב
מכוח האדם בהיי-טק הישראלי.
אחד המקומות שמנסים לייצר את השינוי הוא
נצרת, שבה פועלות כיום בין היתר חברות כמו
אמדוקס, ברודקום, גליל סופטוויר, אלפא אומגה
ואחרות, שמנסות לייצר אקו סיסטם מקומי, בדומה
למהלכים בערים אחרות. על-פי נתוני צופן, בנצרת
אנשי היי-טק ערבים, מתוכם
700-
בלבד עובדים כ
יהודים מגיעים מדי יום
100-
נשים. בנוסף, כ
25%
מאזור הגליל לנצרת כדי לעבוד בסניפים המקומים
של חברות ההיי-טק. במהלכים אלה, של פתיחת
פעילויות בתוך ערים ערביות, מייצרת הכלכלה לא
רק שינוי כספי כמו שיפור משכורות ויצירת מקומות
עבודה ישירים אלא גם תרומה עקיפה של כניסת
יותר נשים למעגל העבודה למשל.
פריפריה
ישראל כבר מזמן זכתה לכינוי "סטארט-אפ ניישן"
אבל בפועל רוב הפעילות היזמית והרעש התקשורתי
מתרחשים בטווח שבין תל אביב להרצליה. בתקופה
האחרונה, ובמיוחד השנה, אפשר לראות מגמתיות
של אזורי פריפריה כאלה ואחרים שמנסים לייצר
עניין יזמי וטכנולוגי גם מעבר למרכז הארץ. ראשונה
במעלה היא ירושלים, שכבר שנים רבות מנסה את
מזלה אך רק בשלוש השנים האחרונות הצליחה
לייצר שינוי של ממש. שילוב של אקדמיה, חברות
בינלאומיות ויזמות מקומית, מעודד את יצירת האקו
סיסטם המקומי. כמו ירושלים, כך קורה גם בבאר
שבע, שרק לפני שנתיים עלתה על מפת ההיי-טק
עם השקת פארק בסמוך לאוניברסיטת בן גוריון.
הפארק, חלום ישן של אנשי האקדמיה המקומית,
משך אליו לא רק חברות בינלאומיות, אלא בהמשך
גם יחידות המודיעין והתקשוב המובחרות של צה"ל
צפויות לעבוד וגם גופי השקעה מקומיים החליטו
להתמקם באזור.
חיפה ונצרת תורמות גם הן לאקו סיסטם הישראלי
של מדינת הסטארט-אפ ולאט לאט אפשר לראות
מגמות דומות גם בערים קטנות יותר. מודיעין היא
דוגמה אחת אבל גם במקומות אחרים אפשר לאט
לאט לראות התארגנויות שונות של יזמים ויזמויות
שמנסות לשנות את מארג היחסים הנוכחי.
סין
מי שמסתובב לו בין האקסלרטורים, ההאבים,
המשרדים המשותפים ומשכנם של קרנות ומשקיעים
בשנה האחרונה התקשה שלא להיתקל באורחים
מאסיה שנחתו בישראל כדי להכיר מקרוב את
הסטארט-אפ ניישן. חלקם באים ללמוד, להקשיב
ולכתוב כמה תובנות אבל אחרים פותחים את הכיס
ומשקיעים ביזמות המקומית כדי להנות מההחזר על
ההשקעה ובעיקר מאבק הכוכבים של ישראל בתחום
היזמות והחדשנות העולמי.
הערכות בשוק מדברות על כך שהמשקיעים הסיניים
השקיעו השנה כחצי מיליארד דולר בסטארט-אפים
ישראלים והמגמה ככל הנראה תמשיך גם בשנה
הבאה.
בין המהלכים המרכזיים שאפשר לציין כאן הוא כניסה
של חברות טכנולוגיה סיניות לתוך קרנות ישראליות
JVP
דוגמת עליבאבא וההשקעה בקרן האחרונה של
Tencent-
ו
Renren
או כניסה של ענקיות האינטרנט
השקיעו בקרן סינגולריטים של משה חוגג. לנובו
השקיעה בקיינן ישראל, באידו בקרן של כרמל ועוד.
ובטאבולה, בעוד
Pixellot-
באידו גם השקיעה ב
.Visualead-
עליבאבא השקיעה ב
עם זאת, בראש הפירמידה אפשר לציין את
המיליארדר ההונג קונגי לי קא שינג, שהשקיעה
מיליון דולר לאורך השנים האחרונות
200-
כבר כ
בסטארט-אפים ישראלים. ואפשר להגיד שהיה
מהראשונים לזהות את המגמה.
20mm
גודלמינימלי ללוגו
7
DUN’S
100
ענף ההייטק והטכנולוגיה - גלובס
|
2015