5 / 96
אבל יותר מדי סגורה עבור מגזרים רבים באוכלוסייה
הישראלית. בשנים האחרונות מנסים לתקן את העיוות
הזה ואנחנו עדים ליוזמות רבות ומגוונות שבמסגרתן
נטלו אנשי וגופי היי-טק אחריות דרך גופים כמו צופן,
והם פועלים לשלב מגזרים נוספים
Takwin
או
Rachip
בתוך סביבת החדשנות והיזמות הישראלית.
"המשמעות של שינוי התמונה הזו היא הגדלה מיידית
של הפריון בשוק העבודה בישראל. שילובם בהיי-
טק ובעבודה בכלל של אוכלוסיות כמו נשים, ערבים
וחרדים יסייע להגדיל את תקבולי המסים ויגדיל את
צמיחת המשק. מדובר בתוספת של מיליארד שקלים
אלף
37
למשק. כיום, התוצר הגולמי בישראל הוא
אלף דולר בזכות
40-
דולר והוא יכול לטפס מעבר ל
השתתפות של המגזר הערבי בלבד בשוק התעסוקה
הישראלי".
אומת הסטארט-אפ אולי לא מקיפה את כל
האוכלוסיות בישראל, אבל נראה שגם ברמת
המשקיעים ישנם מגזרים שמדירים את רגליהם
שלא בצדק. בשנים האחרונות ההיי-טק המקומי
נשען ברובו על משקיעים זרים והמוסדיים
נשארים בחוץ. איך אפשר לשנות את התמונה
הזו?
מההשקעות בהון סיכון בישראל מגיעות
90%-
"מעל ל
ממשקיעים זרים. זה מצב לא סביר בעליל ויש כאן
כשל שוק חמור הגורם לכך שאזרחי מדינות זרות,
בעיקר ארצות הברית, נהנים מרווחים יפים מהשקעות
בהיי-טק הישראלי, בעוד שהאזרחים הישראלים אינם
מקבלים גישה לפוטנציאל המקומי.
"בעולם מקובל שהמשקיעים העיקריים בקרנות הון
סיכון הם משקיעים לטווח ארוך כמו קרנות פנסיה,
קופות גמל וקרנות נאמנות. בישראל ההשתתפות
של המשקיעים המוסדיים בקרנות המקומיות נמוכה
משמעותית מהמקובל בארה״ב, במידה רבה בגלל חסמים
רגולטוריים שאנחנו פועלים להסרתם. מגבלות על
השקעות מנוהלות, סביבה מיסוית לא אוהדת והפסקת
תוכניות עידוד שהיו נהוגות בעבר מקשות על המשקיעים
המוסדיים להשקיע באפיק חשוב ורווחי זה.
"צריך לזכור שקרנות ההון סיכון הן המממנות
20-
העיקריות של חברות טכנולוגיה צעירות והיו ב
השנים האחרונות מנוע הצמיחה העיקרי של תעשיית
הטכנולוגיה הישראלית. חלק מהחברות בהן משקיעות
הקרנות נרכשות על-ידי חברות בינלאומיות שהופכות
את החברה הנרכשת למרכז מחקר ופיתוח מקומי,
אחרות גדלות ומונפקות ומגדילות את מצבת כוח
האדם ואחרות נרכשות. כך או כך, לא מעט קרנות
מקומיות רואות תשואה שקשה להשיג באפיקי השקעה
אחרים ויעידו על כך הקרנות שעמדו מאחורי הצלחות
."SolarEdge
או
Waze, CyberArk
כמו
"חלק מהסיבה להדרתם של המוסדיים מהשקעות
בטכנולוגיה היא בחוסר הידע שלהם בתחום. השנה
קורס משותף עם הבורסה לנירות ערך
IATI
ערך איגוד
שהעניק לאנליסטים וליועצי השקעות כלים וידע לנתח
חברות מתחומים שונים כמו סייבר, ניו מדיה ועוד.
"כולי תקווה שהחוסך הישראלי, דרך הקרנות השונות,
יוכל גם הוא ליהנות מהפירות של ההיי-טק הישראלי,
שהולכים ומשתבחים. השקעה של כספי חוסכים
ישראלים בהון סיכון
ביולי השנה אישרה הכנסת את הקמת הרשות
הלאומית לחדשנות טכנולוגית שאמורה בצורה
כזו או אחרת להחליף את פעילות המדען הראשי
במשרד הכלכלה. במה לדעתך היא שונה מהמצב
הקיים היום ואיך אפשר לעזור לה להשיג את
היעדים שלשמה היא הוקמה?
"האתגרים של תעשיית ההיי-טק גדלים בקצב מהיר
ומצריכים מעורבות חכמה ויעילה יותר של הממשלה
על מנת לשמר את היתרון היחסי של מדינת ישראל.
על אף היותה יחידה ממשלתית, לשכת המדען הראשי
איננה יכולה לפעול בגמישות הנדרשת בכדי לתת
מענה מיטבי לצורכי השוק.
"הגמישות הזו נדרשת בשני מישורים מרכזיים.
הראשון הוא הפעלה מהירה על מנת להעמיד פתרונות
שנדרשים לתעשייה בקצב מהיר ועם כמה שפחות
מגבלות בירוקרטיות והשני הוא יצירת כלים שונים
לתמיכה שהיום אין יכולת להפעילם כמו הלוואות
מסוגים שונים, ערבויות, השקעות משותפות, הקמת
קרנות וכלים פיננסיים אחרים.
"הקמת רשות חדשנות ותיקון חוק המו"פ בהתאם
יאפשרו גמישות בהפעלת כלי התמיכה. במקביל,
התווית המדיניות מהממשלה והשרים לא תשתנה
והרשות תהיה הגוף שיפעיל מדיניות זו.
העיקרון המנחה הוא שתפקיד הממשלה הוא לא
להחליף את המגזר הפרטי אלא לגרום לכך שתתרחש
יותר פעילויות של מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית
שלא היו קורות ללא צמצום הסיכונים מצד המגזר
הממשלתי. מטרות הכסף הממשלתי ימשיכו להיות
השאת רווחים לכלכלה הישראלית ברמת המאקרו ולא
תשואה ישירה המאפיינת גופי השקעה במגזר העסקי
כמו קרנות הון סיכון".
באוקטובר האחרון הוקמה בכנסת שדולת
סטארט-אפים חדשה ששמה לה למטרה לדאוג
ליזמים ולמיזמים ולקדם את האינטרסים שלהם
בין כותלי הרשות המחוקקת. האם לדעתך באמת
צריך למצוא מישהו שיעזור לסטארט-אפים?
"אין ספק שישראל מזוהה כסטארט-אפ ניישן בגלל
התרבות היזמית השרויה כאן. אנחנו שומעים לא מעט
על הצלחות אבל גם יש תמונה הפוכה – בסקר שנערך
לאחרונה עלה שמתוך עשרת אלפים סטארט-אפים
הצליחו והשאר לא שורדים. אלה מספרים
480
רק
מדהימים ולכן הדיון הוא לא על אם צריך שדולה או
לא, אלא אם המדינה - באמצעות משרד הכלכלה
המדען הראשי ומשרד האוצר - דוחפים לכך שתהיה
בישראל מדיניות מעודדת יזמות בכדי להשיג את
היעדים הרלבנטיים.
"ראשית, יש צורך בעזרה מהרשויות בכדי שיכניסו את
נושא היזמות ממערכת החינוך ועד להקלות ליזמים
הפועלים בשטחן. מדיניות כזו יכולה להוציא את
תרבות הסטארט-אפים מאזור המרכז ולהביא אותה
לערי הפריפריה כך שתגדיל את התעסוקה והכלכלה
באותן ערים.
"שנית, נדרשה הסדרה של הנושא דרך הקלה
בבירוקרטיה, פתירת חסמים והסדרת הרגולציה כך
שמי שרוצה להקים סטארט-אפ בישראל או יזם מחו"ל
שרוצה להקים כאן סטארט-אפ, יפעל בוודאות מלאה
לגבי התנאים שבהם הוא יעבוד.
"כמו כן, יש צורך בשילוב יותר נשים במעגל היזמות
מהתעשייה וכן להגדיל את
10%
כיוון שהן מהוות רק
כוח האדם המיומן לעבודה בהיי-טק. זאת, דרך חינוך
והכשרה ייעודית שתאפשר ליותר אוכלוסיות לעבוד
בענף ומנגד תעניק לכל סגמנט של ההיי-טק מענה
– בין אם מדובר בסטארט-אפ צעיר ובין אם מדובר
בחברה בינלאומית".
"התחרותיות של ישראל מול
העולם נסבה מאז ומעולם על
ההון האנושי והידע שאנחנו
יודעים לייצר. לכן, תפקיד
הממשלה לטפח זאת באמצעות
הכנסת החינוך הטכנולוגי
למערכת החינוך, שכנוע חברות
ענק להגיע לארץ ולפתוח את
ישראל לעולם באמצעות הקלה
בוויזות ליזמים ולעובדים
מבחוץ"
20mm
גודלמינימלי ללוגו
5
DUN’S
100
ענף ההייטק והטכנולוגיה - גלובס
|
2015